מדרש על שמואל א 11:8: בראשית רבה ומקורות קלאסיים

(דף כב ע״ב) אמר רב יצחק אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה שנאמר (ש״א יא ח) ויפקדם בבזק מתקיף לה רב אשי ממאי דהאי בזק לישנא דביזקא הוא דלמא שמא דמתא הוא כדכתיב (שופטים א ה) וימצאו את אדוני בזק בבזק אלא מהכא (ש״א טו ד) וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים. אמר רבי אלעזר כל המונה את ישראל עובר בלאו שנאמר (הושע ב א) והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד רב נחמן אמר עובר בשני לאוין שנאמר (שם) אשר לא ימד ולא יספר. א״ר שמואל בר נחמני ר׳ יונתן רמי כתיב והיה מספר בני ישראל כחול הים וכתיב אשר לא ימד ולא יספר. ל״ק כאן בזמן שעושין ישראל רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום. רבי אסי אומר לא קשיא כאן בידי אדם כאן בידי שמים. אמר רבי חנינא בר אידי אמר שמואל כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור מיד מתעשר מעיקרא כתיב בבזק ולכסוף כתיב בטלאים. ודלמא טלאים דידהו א״כ מאי רבותא דמלתא:

יומא פרק ב - יח אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָסוּר לִמְנוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל אֲפִלּוּ לִדְבַר מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמואל א י״א:ח׳) "וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק". מַתְקִיף לָהּ רַב אַשִׁי: מִמַּאי דְּהַאי 'בֶּזֶק' לִישְׁנָא דְּבִיזְקָא הוּא, דִּלְמָא שְׁמָא דְּמָתָא הוּא? כְּדִכְתִיב: (שופטים א׳:ה׳) "וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲדוֹנִי בֶזֶק בְּבֶזֶק", אֶלָּא מֵהָכָא: (שמואל א ט״ו:ד׳) "וַיְשַׁמַּע שָׁאוּל אֶת הָעָם, וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים". אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמּוֹנֶה אֶת יִשְׂרָאֵל, עוֹבֵר בְּלָאו, שֶׁנֶּאֱמַר: (הושע ב׳:א׳) "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם אֲשֶׁר לֹא יִמַּד". רַב נַחְמָן [בַּר יִצְחָק] אָמַר: עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם) "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד וְלֹא יִסָּפֵר". אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, רַבִּי יוֹנָתָן רָמִי, כְּתִיב: "וְהָיָה מִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּחוֹל הַיָּם". וּכְתִיב: "אֲשֶׁר לֹא יִמַּד, וְלֹא יִסָּפֵר"? לָא קַשְׁיָא, כָּאן בִּזְמַן שֶׁעוֹשִׂין יִשְׂרָאֵל רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, כָּאן בִּזְמַן שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם. (רבי אסי אומר:) [רַבִּי אוֹמֵר מִשּׁוּם אַבָּא יוֹסֵי בֶּן דּוֹסְתָּאִי]: לָא קַשְׁיָא, כָּאן, בִּידֵי אָדָם, כָּאן, בִּידֵי שָׁמַיִם. אָמַר (רבי חנינא) [רַב נְהוֹלַאי] בַּר אִידִי אָמַר שְׁמוּאֵל: כֵּיוָן שֶׁנִּתְמַנָּה אָדָם פַּרְנָס עַל הַצִּבּוּר, (מיד) מִתְעַשֵּׁר. מֵעִיקָרָא כְּתִיב: ["וַיִּפְקְדֵם] בְּבָזֶק", וּלִבְסוֹף כְּתִיב: ["וַיִּפְקְדֵם] בַּטְּלָאִים". וְדִלְמָא טְלָאִים דִּידְהוּ? אִם כֵּן מַאי רְבוּתָא דְּמִלְּתָא.

אֵלֶּה פְּקוּדֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְבֵית אֲבֹתָם וגו' (במדבר ב, לב), בַּעֲשָׂרָה מְקוֹמוֹת נִמְנוּ יִשְׂרָאֵל, אֶחָד בִּירִידָתָן לְמִצְרַיִם (דברים י, כב): בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבֹתֶיךָ וגו', וְאֶחָד בַּעֲלִיָּתָן (שמות יב, לז): וַיִּסְעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מְרַעְמְסֵס סֻכֹּתָה כְּשֵׁשׁ מֵאוֹת אֶלֶף רַגְלִי וגו', וְאֶחָד אַחַר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל (שמות ל, יב): כִּי תִשָֹּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וגו', וּשְׁנַיִם בְּחֻמָּשׁ הַפְּקוּדִים, אֶחָד בַּדְּגָלִים וְאֶחָד בְּחִלּוּק הָאָרֶץ, וּשְׁנַיִם בִּימֵי שָׁאוּל (שמואל א טו, ד): וַיִּפְקְדֵם בַּטְּלָאִים, (שמואל א יא, ח): וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק, כַּד אִינּוּן עֲתִירִין בְּאִלֵּין אִמְרַיָּה, וְכַד אִינוּן מִסְכֵּנִין בְּבִזְקַיָּה. וְאֶחָד בִּימֵי דָּוִד (שמואל ב כד, ט): וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם, אִם מִסְפַּר לָמָּה מִפְקַד וְאִם מִפְקַד לָמָּה מִסְפַּר, אֶלָּא עָשָׂה שְׁתֵּי אַנְפָּרִיאוֹת גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה, הַקְּטַנָּה הֶרְאָה לְדָוִד הַגְּדוֹלָה לֹא הֶרְאָה לוֹ, לְפִיכָךְ כָּתַב: אֶת מִסְפַּר מִפְקַד. וְאֶחָד בִּימֵי עֶזְרָא (עזרא ב, סד): כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא וגו', וְאֶחָד לֶעָתִיד לָבוֹא (ירמיה לג, יג): עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה.